האם יכול להגרן הוא נשוא מורחב או שיכול זה נשוא ולהיכרם זה מושא? ולמה?

אכן נשוא מורחב --> יכול = נשוא, להגר = מורחב

יכול הוא פועל עזר שיוצר נשוא מורחב, כאשר הפועל אינו פועל עזר, שם הפועל יהיה מושא. למשל בדוגמה הבאה:

האיש רוצה להבין את הנושא היטב.

רוצה = פועל שאינו עזר = נשוא

להבין = מושא ( או למתקדמים: פסוקית מושא מצומצמת).

בהצלחה!!

נימי

נ.ב  - משפט תקין מחייב נושא ונשוא, לא האחד בלי השני (: