• 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 6
  • 7
  • 8
  • 9
  • 10
  • 11
  • 12
  • 13
  • 14
  • 15
  • 16
  • 17
  • 18

מבחני תרגול לפי נושא

לכל שם עצם בעברית יש תעודת זהות שמורכבת ממספר קריטריונים. בבחינה עלינו לזהות חלק מתבחינים אלה ולמיין אותם, או להסביר את השיקולים הדקדוקיים שמאחורי יצירת שמות. לכן, עלינו להכיר היטב את דרכי התצורה והמשמעויות בשם העצם.

תעודת הזהות של שם העצם

  1. השורש 
  2. הגזרה
  3. המשקל
  4. דרך התצורה
  5. משמעות השם
  6. סוג הצורן הסופי

תוכן עניינים:

השורש

אחת השאלות הכי נפוצות בבחינה היא מה השורש של שם עצם כזה או אחר. כמו בפעלים, גם לשמות יהיה שורש שמורכב משלוש אותיות לפחות. בגזרת השלמים, כל אותיות השורש יופיעו בשם העצם. למשל במילה שחקן מהשורש שח״ק, תקשורת מהשורש קש״ר או משתלה מהשורש שת״ל. כדי לזהות את השורש כדאי ״לשחק״ עם המילה, לנסות להעביר אותה לפועל בעבר או למצוא מילים שכנות. 

הגזרה

זיהוי השורש נעשה קשה יותר בגזרות עם אותיות שורש חסרות (חפ״נ, חפי״צ או ע״ע) ובגזרות עם אותיות שורש נחות (נפי״ו, נעו״י, נל״א ונלי״ה). ננסה להיעזר פה בכלל אצבע, שמפתיע במידת הדיוק שלו על זיהוי שורשים בשם עצם.

השיטה נקראת ״שיטת מתנ״ה״ - לפי שיטה זו, האותיות מתנ״ה, כאשר הן בקצוות של המילה, לרוב אינן בשורש!

לדוגמה

מַצֵּבָה = אם נפחית אותיות מתנ״ה נקבל צב, ואכן זו גזרת חפי״צ שבה יש להוסיף יו״ד לשורש, כלומר שורש יצ״ב.
מַגֶּבֶת = אם נפחית אותיות מתנ״ה נקבל גב, ואכן זו גזרת חפ״נ שבה יש להוסיף נו״ן לשורש, כלומר שורש נג״ב.

הוֹפָעָה = אם נפחית אותיות מתנ״ה נקבל ופ״ע, ואכן זו גזרת נפי״ו שבה השורשית היא יו״ד או וי״ו, כלומר שורש י/ופ״ע.
מוֹשָבָה = אם נפחית אותיות מתנ״ה נקבל וש״ב, ואכן זו גזרת נפי״ו שבה השורשית היא יו״ד או וי״ו, כלומר שורש י/וש״ב.
תְּעוּדָה = אם נפחית אותיות מתנ״ה נקבל עוד, ואכן זו גזרת נעו״י שבה השורשית האמצעית היא יו״ד או וי״ו , כלומר שורש עי/ו״ד.
מְדִינָה = אם נפחית אותיות מתנ״ה נקבל דינ, ואכן זו גזרת נעו״י שבה השורשית האמצעית היא יו״ד או וי״ו , כלומר שורש די/ו״נ.
מָשוֹב = אם נפחית אותיות מתנ״ה נקבל שוב, ואכן זו גזרת נעו״י שבה השורשית האמצעית היא יו״ד או וי״ו , כלומר שורש שי/ו״ב.
תַּדְמִית = אם נפחית אותיות מתנ״ה נקבל דמי, ואכן זו גזרת נלי״ה שבה אות השורש האחרונה היא יו״ד או וי״ו , כלומר שורש דמ״י/ה.
הַטְעָיָה = אם נפחית אותיות מתנ״ה נקבל טעי, ואכן זו גזרת נלי״ה שבה אות השורש האחרונה היא יו״ד או וי״ו , כלומר שורש טע״י/ה.
שַתְיָן = אם נפחית אותיות מתנ״ה נקבל דמי, ואכן זו גזרת נלי״ה שבה אות השורש האחרונה היא יו״ד או וי״ו , כלומר שורש שת״י/ה.
מְסִבָּה = אם נפחית אותיות מתנ״ה נקבל סב, ואכן זו גזרת ע״ע שבה יש להכפיל את אות השורש השניה, כלומר שורש סב״ב.
הֶאָטָּה = אם נפחית אותיות מתנ״ה נקבל אט, ואכן זו גזרת ע״ע שבה יש להכפיל את אות השורש השניה, כלומר שורש אט״ט.

לסיכום, שמות עצם יכולים להשתייך לכל אחת מהגזרות: שלמים ומרובעים, חפ״נ, חפי״צ, נפי״ו, ע״ו, ע״ע, נל״א ונלי״ה.

תרשים מסכם - כל הגזרות בלשון

שושנת הגזרות

המשקל

את המשקל נבטא בעזרת האותיות קט״ל, אותיות אלה מייצגות את השורש. נחשוב על משקל כמו על תבנית, שיוצר מילים.

לדוגמה

משקל מִקְטָלָה יוצר מילים במשמעות מקום. למשל: משתלה, מדינה, מושבה, מכבסה, מזבלה ועוד.
משקל מַקְטֵל יוצר מילים במשמעות כלים ומכשירים. למשל: מברג, מזרק, מדחס,  ועוד.
משקל קַטְלָן יוצר מילים במשמעות מקצוע או תכונה. למשל: שחקן, רקדן, שחין, פחדן, שקרן ועוד.
משקל הַקְטָלָה יוצר מילים במשמעות פעולה. למשל: הכתבה (שלמים), הכרה (חפ״נ), הצגה (חפי״צ), הובלה (נפי״ו), הכנה (נעו״י), המראה (נל״א), הדמיה ( נלי״ה), המסה (ע״ע, שורש מס״ס).

נקודה חשובה: כדי לכתוב את המשקל של מילה מסויימת, פשוט נחליף את אותיות השורש באותיות קט״ל, ואת האותיות שאין בשורש (המוספיות) נשאיר כמו שהן. חשוב להבין שהשורש והמשקל קשורים זה בזה, ולכן זיהוי נכון של השורש בוודאות יוביל גם לזיהוי נכון של המשקל.

דרך התצורה

עד כה עסקנו במילים שנוצרו משורש, וראינו שבמילים מסוג זה יש לזהות את השורש, את הגזרה ואת המשקל. כל המילים שנוצרו משורש משוייכות לדרך תצורה שנקראת שורש ומשקל.

כלומר שיבוץ אותיות שורש במשקל קבוע. אך זו אינה דרך התצורה היחידה, וכעת נכיר דרכים נוספות.

בסיס וצורן סופי

בדרך תצורה זו נוסף ״זנב״ למילה קיים, ו״זנב״ זה נקרא צורן סופי. הצורן הסופי יוצר מילה חדש, עם משמעות חדשה. יש קבוצה של צורנים סופיים שניתן להשתמש בהם כדי ליצור מילים חדשות.

הצורן הסופי םוֹן יוצר מילים במשמעות הקטנה, מכשירים, אוספים, כתבי עת ומקומות.

לדוגמה

פילון = פיל קטן = הקטנה (פיל + םון) // אווירון = מטוס = מכשירים (אוויר + םון) // חידון = מקבץ חידות = אוספים (חידה + םון) // מקומון = עיתון של רשות מקומית = כתבי עת (מקום + םון).

מסקנה: לצורן הסופי יש מספר שימושים כדי ליצור מילים,והעיקרון אותו עיקרון - הוספת "זנב" למילה קיימת. זנב = הצורן הסופי.


הצורן הסופי םָן יוצר מילים במשמעות מקצוע או תכונה.

לדוגמה

רפתן = רפת + םן = מקצוע // תכשיטן = תכשיט + םן = מקצוע // משקיען = משקיע + םן = תכונה

הצורן הסופי םַאי יוצר מילים במשמעות מקצוע.

לדוגמה

מנופאי = מפעיל מנוף = מקצוע (מנוף + םאי) // פוליטיקאי = איש פוליטיקה = מקצוע

הצורן הסופי םִיָּה יוצר מילים במשמעות מקום, מכשירים, מאכלים ופריטי לבוש

לדוגמה

צרכניה = חנות מצרכים = מקום (צרכן + יה) // פנצ'ריה = מוסך תיקון גלגלים = מקום (פנצ'ר + יה) // מטריה = כלי להגנה מהגשם = מכשירים // שמשיה = כלי להגנה מהשמש = מכשירים // נקניקיה = מאכלים // סוכריה = מאכלים // חזיה = פריטי לבוש

הצורן הסופי םִית יוצר מילים במשמעות הקטנה, מכשירים, כלי תחבורה ופריטי לבוש

לדוגמה

לוחית  = לוח קטן = הקטנה // סולמית (הכפתור בטלפון)  = סולם קטן = הקטנה // בידורית = מכשיר השמעת מוזיקה לצורכי בידור = מכשירים (בידור + םית) // אימונית = חליפת אימון = פריטי לבוש // חללית = רכב חלל = כלי תחבורה // משאית = כלי רכב שמעמיס משא = כלי תחבורה

הצורן הסופי םוּת יוצר מילים במשמעות מושגים מופשטים, תכונות ומקצועות

לדוגמה

ערבות (הדדית או בנקאית) = המצב שבו אדם שם עצמו ערב לאדם אחר = מושג מופשט // ידידות = מצב בו יש קשר אינטימי בין שני אנשים = מושג מופשט // נדיבות = תכונה // אכזריות = תכונה // קלדנות = עבודת הקלדה = מקצוע.

הצורן הסופי םִי יוצר מילים במשמעות שם תואר

כל מילה שנרצה להפוך לשם תואר, תקבל את הסיומת של צורן זה.

לדוגמה

פתאומי = פתאום + םי // רעיוני = רעיון + םי // היסטורי = היסטוריה + םי (דבר מה ששייך לעבר, כלומר שם תואר)

תרשים מסכם - כל הצורנים הסופיים והמשמעויות שהם יוצרים

הצורן הסופי סיכום

הלחם בסיסים (בסיס + בסיס)

חיבור שני שמות למילה אחת, לעיתים חלק מהאותיות נשמטות, ולעיתים כל האותיות נשמרות.

לדוגמה

חיזר = חי + זר // מגדלור = מגדלר + אור // מדרחוב = מדרכה + רחוב // מדחן = מד + חניה // קרנף = קרן + אף

המילים ״חי״ ו״אור״ משמשות כבסיס נפוץ להלחם בסיסים.

שאילה מלע״ז

העברת מילים ישירות מאנגלית (או שפות אחרות) לעברית, ללא שינוי המילה.

אינטרנט, היסטוריה, מרתון, אפליקציה, צ׳ט, סנטימנט, ועוד רבות.

נוטריקון

המילה הרשמית לראשי תיבות.

לדוגמה

בג״ץ = בית דין גבוה לצדק

צה״ל = צבא הגנה לישראל

תנ״ך = תורה נביאים כתובים

זהו, עד כאן דרכי התצורה שצריך לדעת לבחינה בלשון, הכי חשובות הן שתי הדרכים הראשיות: שורש ומשקל ובסיס וצורן סופי.

תרשים מסכם - כל דרכי התצורה לבחינה

דרך התצורה סיכום copy

משמעות השם

עד כה ראינו שכל שם עצם שייך למשמעות כללית. אין זה משנה אם הוא נוצר על ידי שורש ומשקל או בסיס וצורן, כאשר תופיע שאלה בבחינה "מהי משמעות השם", הוא כמעט תמיד יהיה שייך לאחת מהקבוצות הבאות: מקומות / מכשירים / הקטנה / שם פעולה / מושג מופשט / מקצועות / מאכלים / מחלות / פריטי לבוש / תכונות / שם תואר.

יש עוד מספר קבוצות פחות נפוצות, ובהן נעסוק בהמשך.

אדרבא, יכולות להופיע מילים שנוצרו בדרכים שונות, אך יש להן משמעות משותפת.

לדוגמה

זקנקן = שורש ומשקל (משקל קטלטל)

חדרון = בסיס וצורן סופי (חדר + םון)

שתי מילים אלה במשמעות הקטנה, כלומר משמעות דומה על אף שנוצרו בדרכים שונות.

סוג נוסף של שאלות בחינה עשוי לדרוש מאיתנו להסביר את השיקולים הדקדוקיים ליצירת שם עצם מסויים, והתשובה שלנו חייבת להכיל התייחסות למשמעות השם.

למשל, המילה "דיג'יי" תורגמה למילה העברית "תקליטן". מה היו השיקולים

תשובה: המילה "תקליט" מבטאת את הכלי שהדיג'יי מתעסק עימו (לפחות פעם, היום זה כבר דיגיטלי), ולמילה זו הוסיפו את הצורן הסופי םן, שיוצר משמעות של מקצוע. וכך נוצר "תקליטן" - אדם שהמקצוע שלו הוא ניגון מוזיקה במועדונים.

עוד דוגמה היא המילה הלועזית "אפליקציה" שתורגמה למילה העברית "יישומון". מה היו השיקולים

תשובה: המילה "יישום" מבטאת את התרגום המילוני לאפליקציה,  ולמילה זו הוסיפו את הצורן הסופי םון, שיוצר משמעות של הקטנה. וכך נוצר "יישומון" - יישום קטן וספציפי לפעולה מסויימת, בעיקר בטלפון החכם.

תרשים מסכם של דרכי התצורה בלשון

סוג הצורן הסופי

הגדרנו שצורן סופי הוא הסיומת של המילה, ה"זנב" שלה, אך עלינו גם להבדיל בין שני סוגי צורנים: צורן גזירה וצורן נטייה.

צורן גזירה

צורני גזירה הם סיומות שנובעות מהמשקל של המילה או מאחד הצורנים שלמדנו.

צורן נטייה

צורני נטייה הם סיומות שנוספות למילה בשלושה מקרים: גוף נקבה, גוף רבים או שייכות (שלי / שלך / שלהם ועוד).

שאלה בנושא סוג הצורן לרוב תדרוש מאיתנו לסווג את סוג הצורן הסופי בין מילים דומות.

לדוגמה

יופיע המשפט הבא: עברתי סדנה על חינוך סביבתי, ובה למדתי איך להשפיע על סביבתי.

המילה "סביבתי" מופיעה פעמיים, ובכל פעם סוג הצורן שונה.

תשובה

חינוך סביבתי = צורן גזירה מסוג םי, שיוצר שם תואר.

על סביבתי = צורן נטייה של שייכות, כלומר הסביבה שלי.

דירוג נוכחי: Star activeStar activeStar activeStar activeStar inactive
 

עוד סיכומים מלאים לבגרות

לחצו על שם הנושא שמעניין אתכם ללמוד כדי לראות את כל הסיכומים:

בחנו את עצמכם! סימולציות ותרגולים מלאים לקראת הבחינה

כל נושאי התרגול לבגרות באתר

שיעור פרטי עם נימי

רוצה הדרכה ועזרה אישית?

נמרוד (נימי) רונן, הסמכות המקצועית בצוות שלנו, הוא מורה פרטי ללשון שהכין כבר מאות תלמידים לבגרות, בקבוצות ואחד-על-אחד.

לפרטים על שיעורים פרטיים עם נימי או קביעת שיעור לחץ/י כאן