סיכום על סקירה ממזגת

כתיבה ממזגת (סקירה)

תהליך העבודה

 כתיבת הסקירה בבחינה היא תהליך שמורכב מארבעה שלבים:

פיצוח המטלה ---> טבלת ריכוז מידע --->  קריאה וסימון משפטים רלוונטיים ועקרוניים ---> כתיבה לפי פסקאות תוכן.

ראשית, עלינו לקרוא היטב את ההוראות בשאלה ולהבין איזה מידע אנחנו מתבקשים לאתר בטקסטים. הסקירה היא מאוד תמציתית ומצומצמת, ולכן כל מידע לא רלוונטי שיוכנס לסקירה ייחשב כמידע מיותר.

שנית, נצייר טבלה שבה נערוך השוואה בין הכותבים. נחפש נקודות דמיון בין הכותבים השונים, כמו גם מידע מנוגד.

בשלב השלישי נקרא את הטקסטים בקפידה, נאתר משפטי מפתח רלונטיים לסקירה ונסמן אותם במדגש. במקביל לסימון המשפטים, נמלא את הטבלה.

לאחר מכן נעבור לשלב הכתיבה, שיתבצע לפי הקריטריונים שקיבלנו במטלה.

העקרונות החשובים לכתיבה הממזגת

השמטה

סינון מידע שאינו רלוונטי: אחת הטעויות הנפוצות היא הכנסת מידע שאינו רלוונטי למשימה.

פיצוח נכון של המשימה = הבסיס לסקירה טובה!

סינון דוגמאות, אנקדוטות, נתונים ספציפיים ורגשות הכותב. 

סינן מידע עודף, כפילות מידע ומידע שחוזר על עצמו.

הכללה

כתיבה הקדמה כללית לסקירה, ללא ציון הכותבים או מידע מפורט.

ננסה לנסח את טענות הכותבים בשפה כללית משלנו, נשףא להימנע מ״העתק הדבק״.

אפשר לכתוב גם הקדמה כללית קצרה לכל פסקת תוכן.

הבניה

כתיבה לפי תוכן, לא לפי כותבים! (הטעות הנפוצה ביותר). כל רכיב תוכן יקבל פסקה משלו.

משפטי איחוד - שילוב שני כותבים שיש להם טענות דומות. לדוגמה: הן שכטר (2011) והן צזנה (2012) טוענים שבית הספר מיושן ואינו מכין את התלמידים לעולם התעסוקה המודרני.

משפטי ייחוד - נכתוב קודם איחוד, ואחר כך ייחוד.

אזכור נכון של שמות הכותבים בתוך הסקירה, ומתן קרדיט לכל טענה שמופיעה בסקירה. לדוגמה:

לטענת שכטר (2010), // לפי פרידמן (2016),  // מישורי (2018) סבורה כי… // צזנה מוסיף ומדגיש 

שימוש מגוון בדרכי מסירה: הסגר, דיבור עקיף או ציטוט

סיכום בקלי על דרכי המסירה

 ביבליוגרפיה לפי א״ב ו-מפ״ת ש״מ!

תרשים מסכם לכתיבה ביבליוגרפית

אין סיכום לסקירה.