סיכום דרכי מסירה - דיבור ישיר, עקיף והסגר - לשונימי

דרכי המסירה בעברית

יש מספר דרכים למסור מידע ממקור אחר, ודרכים אלה אנו צריכים להכיר לבחינה.

נתחיל בדרך האמינה והמדוייקת ביותר - הציטוט!

תוכן עניינים:

דיבור ישיר - ציטוט
דיבור עקיף
הסגר
סרטון תרגול בדרכי מסירה

דיבור ישיר - ציטוט

דיבור ישיר מביא מילה במילה את דבריו של אדם אחר. הכותב מתחייב כי לא שינה דבר בנוסח הדברים.

ציטוט = דיבור ישיר, ודרך מסירה זו נחשבת למהימנה לאמינה ביותר.

דוגמה לדיבור ישיר

מנהיגים אותנטיים טוענים: "אנחנו יודעים לראות את הציבור בגובה העיניים, כי הרקע שלנו דומה".

הציטוט מופרד במרכאות משאר המשפט, וכך הקורא יודע מתי הוא מתחיל ומתי הוא מסתיים.

כעת נעבור לדרך מסירה דומה, שנקראת דיבור עקיף.

דיבור עקיף

דיבור עקיף הוא דומה לציטוט, ובו הכותב משתמש כדי להביא מדבריו של אדם אחר, אך ללא התחייבות לניסוח מדוייק מילה במילה. הכותב עשוי לערוך שינויים קלים או לתמצת את הדברים של האדם האחר, אך הוא מתחייב להישאר נאמן למסר העקרוני.

דוגמה לדיבור עקיף

אם נדמיין שאנו הכותבים, וניקח את אותו המשפט מהדוגמה הקודמת, המשפט ייראה כך:

מנהיגים אותנטיים טוענים כי הם מבינים היטב את הציבור בגלל הרקע שלהם.

מה בעצם עשינו?

הורדנו את הביטוי "בגובה העיניים", שינינו מגוף ראשון (שלנו) לגוף שלישי (שלהם), ובכלל - תמצתנו את המשפט.

ולכן, הדיבור העקיף עדיין נחשב לדרך מסירת דברים אמינה, אך ככזו שהכותב ביצע בה שינויים לפי טעמו ומטרתו.

דרך המסירה השלישית נקראת הסגר.

הסגר

אפתח את ההסבר בהצהרה שיש לי סרטון לימודי מעולה על הסגר, ואני מצרף אותו כאן -->

למי שבכל זאת אוהב לקרוא, הנה הסבר כתוב.

הסגר הוא ביטוי שמופרד מהמשפט בפסיקים, ונפתח בביטוי מידעי כגון "לדבריו של..." או "לטענת..." או "לדעתו של..." או "לפי..." ועוד. ההסגר הוא דרך אלגנטית לציין מי אמר את המידע במשפט, כלומר מה מקורו של המידע. מה שיפה בהסגר, זה שהוא משאיר את המשפט פשוט. בהסגר אין פועל, ולכן המשפט נשאר פשוט.

דוגמה למשפט עם הסגר

אם ניקח שוב את המשפט מהדוגמאות הנ"ל, והפעם נוסיף לו הסגר, הוא ייראה כך:

לטענת המנהיגים האותנטיים, הם מבינים היטב את הציבור בגלל הרקע שלהם.

כלומר, ביטלנו את הפועל "טוענים" והחלפנו אותו בביטוי "לטענת...". זו גם דרך טובה להפוך את המשפט ממורכב לפשוט, מבלי לאבד מידע חשוב מהמשפט.