היי נעמה, מה שלומך?
קודם כל תודה על השאלה. שאלתך מחזירה אותי לימים שבהם גם אני הרהרתי בהבדל בין סוגי משפטים, ולכן אני מזדהה עמה מאוד.
אני רוצה קודם להעלות לקהל הקוראים את השאלה: מהו משפט פשוט?
הודות לשאלתך, מזדמן לי לדון בשאלה זו כעת. המעבר ללמידה מתקדמת של נושא הלשון והתחביר בכיתה י״א (או בכל מסגרת שלא תהיה) דורש שינוי חשיבה לגבי מה מגדיר משפט.
משפט פשוט לא מחייב פועל, אלא הוא מוגדר על ידי שני עמודי התווך שלו - הנושא והנשוא. אך לא תמיד חייב להיות פועל במשפט. ולכן, משפט שמני, שבו אין פעלים כלל, עדיין יכול להיחשב כמשפט פשוט.
המשפטים הבסיסיים שנלמדים בכיתה, יוצרים תפיסה שגויה, ולפיה יש תמיד לחפש פועל במשפט, אולם לא תמיד הפועל יגדיר את המשפט.
ניקח משפט לדוגמה:
טכניקת המזעור הדיגיטלית הייתה פריצת הדרך של העשור האחרון.
למעשה, במשפט זה הנשוא הוא שם עצם, אך מכיוון שיש רק נשוא אחד, המשפט עדיין נחשב פשוט, וגם שמני בו זמנית.
נסכם ונגדיר: משפט שמני הוא משפט שבו הנשוא הוא שם עצם, ולא פועל.
במשפט שבדוגמה, הייתה = אוגד. טכניקת = נושא. תופעה = נשוא (שם עצם).
ולכן זהו משפט פשוט, וגם שמני.
במקרים נדירים, יש במשפט גם אוגד וגם פועל בזמן הווה (בינוני).
למשל: המדינה אינה מתייחסת למצוקת הנכים (כותרת אקראית מעיתון).
אינה = אוגד. המדינה = נושא. מתייחסת = נשוא
מקווה שעזרתי, ומאחל לך הצלחה.
נמרוד
פרסום תגובה (לא תשובה לשאלה)