צורן גזירה וצרון סופי

היי רות,

את שואלת שאלה מעניינת, מכיוון שבאמת יש מגמה ברורה לבחון את התלמידים בהבדלים שבין צורן גזירה לצורן נטייה.

קודם כל נבהיר שגם צורן גזירה וגם צורן נטיה שניה צורנים סופיים. למי שלא מכיר, צורן סופי הוא הסיומת של המילה - אות אחת, שתיים או יותר - שנובעת ממשמעות המילה, מהשיוך שלה, מהמין ומהמספר.

לדוגמה ניקח שתי מילים לכאורה דומות:

יַלְדוּת = התקופה שבה אנו ילדים. הצורן הסופי במקרה זה הוא צורן הגזירה xות שנוסף למילה קיימת ויוצר מושג מופשט. במקרה זה ---> ילד + ות = ילדות.

מנגד, נתבונן במילה דומה, אך עם צורן נטייה.
יְלַדוֹת = צורת הריבוי בנקבה של המילה ילד. כלומר, פשוט גוף רבות. לא צורן גזירה.

לסיכום, ננסה לזכור את הכלל הבא:

אם סיומת המילה נובעת מגוף רבים, נקבה או משייכות ---> צורן נטייה!

 כל שאר המקרים (שיוצרים מילים חדשות) ---> צורן גזירה!

אני מצרף פה תרשים של כל צורני הגזירה ומשמעויותיהם, מומלץ ללמוד אותם בעל פה כי הם רלוונטיים גם לשאר חלקי הבחינה.

צורני הגזירה - תרשים מסכם

בנוסף, מצורף גם סרטון לימודי קצר המפרט בהרחבה ההבדל בין צורן נטיה לגזירה.

בהצלחה!!

נמרוד