היי רינה!
שאלה נהדרת. כבר זמן מה שאני רוצה לכתוב על גזרת חפ״נ קצת יותר לעומק, במיוחד לאותם תלמידים שמבקשים להעמיק את ההבנה בגזרה זו.
ראשית, נעשה סדר: כדי ששורש מסויים ישתייך לגזרה מסויימת, המאפיין של הגזרה חייב להופיע לפחות בחלק מהמילים שנגזרות מאותו שורש.ֿ
ניתן דוגמה שתסביר את העקרון הזה: השורש נת״נ שייך לגזרת חפ״נ כי בחלק מהמילים הנו״ן נשמטת (בחלק לא).
דוגמה למילים שבהן הנון נשמטת: מתנה, אתן, לתת, תני!
דוגמה למילים שבהן הנון אינה נשמטת: נתינה, נתנו
מסקנה: כל עוד בחלק מהמילים של אותו שורש הנון נשמטת, השורש נחשב חפ״נ!
עם זאת, יש מעט שורשים שבהם פה״פ היא נון, והם אינם חלק מחפ״נ מכיוון שאין אף צורה שבה הנון נשמטת, ולכן השורש נחשב מגזרת השלמים.
לדוגמה: השורש נכ״ס. לשורש זה אין צורה חסרה, ולכן אינו חפ״נ. נגזרות ממנו מילים כמו ניכוס, נכס והוא נחשב מגזרת השלמים. דוגמה נוספת היא השורש נד״ב, גם לשורש זה אין צורות חסרות ולכן אינו נחשב חפ״נ. נגזרות ממנו מילים כמו נדבה, לנדב, נדיבות ועוד, והוא נחשב מגזרת השלמים. שורשים מרובעים שנפתחים בנון גם הם אינם חפ״נ, כי בגזרת המרובעים אין כלל השמטה של אותיות שורש (למשל נדנ״ד, נפנ״פ).
מקווה שהעמקתי, מבלי לסבך.
בהצלחה!!
נימי
פרסום תגובה (לא תשובה לשאלה)