אם יש שורש שהוא דו גזרתי, מה עליי לכתוב בבגרות\ מתכונת\ מבחן? את שתי הגזרות? ואם אני כותבת אחת מהן?

היי נגה, תודה על השאלה.

שורש שמורכב משתי גזרות יכול להופיע בבחינה, ואז יהיה עלינו לציין את שתי הגזרות. אני ממליץ לך בשורשים כאלה לציין תמיד את שתי הגזרות שמרכיבות את השורש.

וכעת, למי שטרם מתמצא בשורשים מורכבים, הנה הסבר קצר:

יש קבוצה של שורשים שנקראים ״שורשים מורכבים״. לשורשים אלה יש מאפיינים של שתי גזרות שונות, ולכן יש לציין את שתי הגזרות השונות.

לדוגמה ניקח את השורש מורכב המפורסם ביותר (והנפוץ ביותר) - בו״א

לשורש יש זה יש את המאפיין של גזרת ע״ו (נעו״י), כלומר וי״ו או יו״ד נחה בעה״פ (עיצור השורש השני). בנוסף, יש לו גם את המאפיין של גזרת נל״א, כלומר אל״ף נחה בלה״פ (עיצור השורש השלישי).

מיד אחריו ברמת השכיחות ניצב השורש יצ״א. שורש זה משתייך לגזרת נפי״ו וגם לגזרת נל״א.

יש עוד רבים וטובים, היריעה קצרה מלהכיל. עם זאת, אני כן רוצה לכעת שלושת השורשים המורכבים האהובים עליי, שורשי ״נדר״.

שלושת אלה שייכים גם לגזרת נפי״ו וגם לגזרת נלי״ה. והם:

ינ״י/ה, יד״י/ה, יר״י/ה. ולכן נזכור: נד״ר.

מה שמיוחד בשלושה האלה, הוא שבבניין הפעיל הם יורשים את הנטייה של גזרת נפי״ו בבניין הפעיל (תחילית הו/מו/יו) וגם את הנטייה של גזרת נלי״ה בבניין הפעיל (השמטת היו״ד התוכית של הבניין, כמו למשל בפעלים הפנה, הקנה, התנה, הרצה ועוד). מה שנוצר הוא פעלים קשים לניתוח, ולכן אנו מתייחסים אליהם בכזו יראת כבוד.

הורה (מלשון הוראה) = יד״י/ה, בניין הפעיל, גזרת נפי״ו ונלי״ה. 

הונה (מלשון הונאה, תרמית) = ינ״י/ה, בניין הפעיל, גזרת נפי״ו ונלי״ה.

הודה (מלשון להודות במעשה, הודאה) = יר״י/ה, בניין הפעיל, גזרת נפי״ו ונלי״ה.

מקווה שעזרתי, ומאחל לנו בהצלחה בבחינות ובבגרות.

נמרוד