• 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 6
  • 7
  • 8
  • 9
  • 10
  • 11
  • 12
  • 13
  • 14
  • 15
  • 16
  • 17
  • 18

מבחני תרגול לפי נושא

מה זה גזרה? איך מבדילים בין הגזרות?

אם אפשר הסבר כללי על איך מה זה אומר גזרה ואיך להבדיל בין גזרות שונות.
קטגוריה: מערכת הצורות 2 years ago

היי עמית, 

להגיד גזרה זה כמו להגיד שורש, כי גזרה היא קבוצה של שורשים בעלי אותן תכונות, ולכן ניתן להתייחס לגזרה כמו אל ״משפחה״ של שורשים.

את אותיות השורש נייצג על ידי פ.ע.ל.

פ = אות השורש הראשונה.

ע= אות השורש השנייה

ל= אות השורש השלישית.

לדוגמה, בפועל התקשרתי (אני, עבר), אותיות השורש הן קש״ר (ק=פ, ש=ע, ר=ל).

הגזרה הגדולה ביותר היא גזרת השלמים. התכונה המשותפת לכל השורשים בגזרת השלמים היא שלכולם יש שלוש אותיות שורש, שנכתבות תמיד.

דוגמה לשורשים מגזרת השלמים: למ״ד, חש״ב, פת״ח, שמ״ר, רק״ד ועוד ועוד...

 

גזרה שנייה היא גזרת המרובעים, שבה התכונה המשותפת לכל השורשים היא שיש להם ארבע אותיות שורש.

דוגמה לשורשים מגזרת השלמים: צמצ״מ, דרד״ר, אכז״ב, שכת״ב, תקש״ר, מחז״ר.

גם בגזרה זו כל אותיות השורש נכתבות תמיד, ואנו יכולים לזהות תת קבוצות של שורשים בגזרה זו, למשל שורשים שבהם מוכפלות שתיים מאותיות השורש: גמג״מ, פקפ״ק, צפצ״פ.

קבוצה נוספת היא שורשים שהאות הראשונה שלהם היא אחת מאותיות אש״ת, ואחריה שלוש אותיות שורש נוספות. למשל: ארג״נ, אזכ״ר, שחז״ר, שכנ״ע, תרג״מ, תפק״ד.

 

 


כעת נעבור לשלוש גזרות שבהן חסרה אחת מאותיות השורש.

נסביר בעזרת שפע של דוגמאות, ונתחיל עם גזרת חסרי פ״נ (חפ״נ).

בגזרה זו, התכונה המשותפת לכל השורשים בגזרה היא שאות השורש הראשונה בכל שורש בגזרה (פ׳) תהיה נו״ן. לדוגמה השורשים: נפ״ל, נס״ע, נק״מ, נכ״ר, נש״ג.

מהשורש נפ״ל ניתן לגזור פעלים ושמות, אך בחלק ממילים אלה האות נו״ן תהיה חסרה.

לדוגמה: הפועל הִפִּיל, או השם הַפָּלָה. בשתי מילים אלה האות נו״ן חסרה במילה, למרות שהיא עדיין נמצאת בשורש. כלומר, אם בבגרות תופיע שאלה ״מה השורש של השם הפלה?״, התשובה תהיה נפ״ל.

דוגמה נוספת: מהשורש נכ״ר ניתן לגזור את הפועל מַכִּירִים, שגם בו האות השורשית נו״ן חסרה.

נבחין כי מבחינת הניקוד, יש דגש משלים באות השנייה, שמשלים על ההשמטה של האות השורשית נו״ן. למשל: מַכִּירִים.

 

גזרת נוספת שבה אחת מאותיות השורש חסרה נקראת חסרי פי״צ (חפי״צ). בגזרה זו, התכונה המשותפת לכל השורשים היא שאות השורש הראשונה תהיה יו״ד והיא תהיה חסרה. בנוסף, אות השורש השנייה חייבת להיות צ׳.

שורשים לדוגמה: יצ״ר, יצ״ג, יצ״ב, יצ״ע.

גם בגזרה זו, כמו בגזרת חפ״נ, האות יו״ד תהיה חסרה במילים שנגזרו מהשורשים בגזרה.

לדוגמה: מהשורש יצ״ע נגזרת הפועל הִצִּיעַ, וגם במקרה זה נבחין כי באות השורש השנייה צ׳ יופיע דגש משלים, כלומר האות צ׳ תהיה דגושה. זהו סימן זיהוי נוסף לגזרת חפי״צ.

 

הגזרה החסרה השלישית בבגרות בלשון היא גזרת ע״ע - הכפולים. בגזרה זו אות השורש השנייה מוכפלת. שורשים לדוגמה מגזרת ע״ע - הכפולים: סב״ב, אט״ט, מס״ס, פר״ר.

בגזרה זו האות הכפולה תהיה חסרה בחלק מהמילים שנגזרו מהשורש הכפול.

לדוגמה: מהשורש סב״ב נגזר שם העצם מְסִבָּה (מסיבת ריקודים). במקרה זה נבחין כי יופיע דגש משלים באות הלפני אחרונה במילה, ודגש זה משלים את החוסר של אות השורש הכפולה שנשמטה. 

גם בפעלים מהגזרה אות השורש תהיה חסרה, למשל הפועל הֵאֵט (את המכונית) אשר נגזר מהשורש אט״ט. במקרה זה לא יופיע דגש משלים מכיוון שהאות השורשית היא האות האחרונה במילה, ודגש לא יופיע באות האחרונה במילה. השורש הוא עדיין מגזרת ע״ע - אט״ט.

 


שאר הגזרות נקראות גזרות ״נחות״, מלשון מנוחה. הכוונה היא שאחת מאותיות השורש היא אות אהו״י - כלומר אחת מאותיות אל״ף, ה׳, ו׳, או יו״ד (=אהו״י). לדוגמה: בשורש יש״ב, האות הראשונה היא אות אהו״י, או בשורש קו״מ, האות השנייה היא אות אהו״י.

אז לסיכום ביניים נקבע כלל אצבע: גזרה נחה היא גזרה שאחת מאותיות השורש שלה היא אות אהו״י. כעת נחלק את הגזרות לפי המיקום של האות אהו״י בשורש.

בגזרת נפי״ו, אות השורש הראשונה היא יו״ד או ו׳, וכך גם נכתוב את השורשים: י/ור״ד, י/ול״ד, י/וצ״א, י/וד״ע.

נזהה פעלים ושמות גזרה לפי תחילית הו/מו/יו/נו במילה!

הוריד = יר״ד, הודעה = יד״ע, נותר = ית״ר, מוכיחים = יכ״ח.

בגזרת נעו״י, אות השורש השנייה היא יו״ד או ו׳, וכך גם נכתוב את השורשים: רי/ו״צ, שי/ו״ב, בי/ו״א, קי/ו״מ, כי/ו״נ.

בגזרת נל״א, אות השורש האחרונה היא אל״ף, וכך גם נכתוב את השורשים בגזרה: מצ״א, רפ״א, קר״א, קפ״א, בר״א.

בגזרה זו נבחין בחמישה פעלים שבהם האות השורשית אל״ף, תופיע כאות יו״ד: קרוי = קר״א, סמוי= סמ״א, מצוי = מצ״א, חבוי = חב״א, נשוי = נש״א. נזכור לפי ראשי התיבות: קס״מ ח״נ.

בגזרת נלי״ה, אות השורש האחרונה היא יו״ד או ה׳, וכך גם נכתוב את השורשים בגזרה: פנ״י/ה, רצ״י/ה, שנ״י/ה, צפ״י/ה, חז״י/ה.

בפעלים מגזרה זו לרוב תופיע האות ה׳ בצורה עבר נסתר, ואילו בשמות לרוב תופיע האות יו״ד.

דוגמה: החזאי (שם עצם, שורש חז״י) חזה (פועל בעבר נסתר, שורש חז״ה) חורף קשה בארץ, ובכך גרם לכולם לחכות למהדורת התחזית (שם עצם, שורש חז״י).

 

 

 

 


עוד שאלות ותשובות

פרסמו שאלה חדשה ונימי יענה

שיעורי וידאו לבגרות בלשון

  • 1

שיעור פרטי עם נימי

רוצה הדרכה ועזרה אישית?

נמרוד (נימי) רונן, הסמכות המקצועית בצוות שלנו, הוא מורה פרטי ללשון שהכין כבר מאות תלמידים לבגרות, בקבוצות ואחד-על-אחד.

לפרטים על שיעורים פרטיים עם נימי או קביעת שיעור לחץ/י כאן >>

תודה על עזרתך בשיפור לשונימי!

אנא פרט/י ככל הניתן על השגיאה/תקלה שמצאת בעמוד זה.

לומדים לבגרות באנגלית?

אל תפספסו את האתר החדש שלנו: אנסינימי - הכנה למבחן באנגלית.

כל הטוב שהתרגלתם אליו, עכשיו לבגרות באנגלית.

לחצו כאן >>