• 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 6
  • 7
  • 8
  • 9
  • 10
  • 11
  • 12
  • 13
  • 14
  • 15
  • 16
  • 17
  • 18

מבחני תרגול לפי נושא

איך מבדילים בין הדגשים השונים? (דגש חזק משלים, דגש חזק תבניתי, דגש קל)

איך יודעים על כל אות שיש בה דגש במילה כלשהי לשם מה יש לה את הדגש הזה? (כלומר, איך להבחין בין שלושת סוגי הדגשים השונים ולדעת מתי משתמשים בכל אחד מהם)

קטגוריה: מערכת הצורות לפני 6 חודשים

היי רחל, שאלה נהדרת. הגיע הזמן לעסוק קצת בדגשים.

כדי להבין דגשים, צריך קודם להבין מה זה שווא נע ושווא נח. אז נתחיל עם השווא ומשם נעבור לדגשים ולסוגי הדגשים בתורת ההגה (ההגייה והניקוד).

שווא נע נראה כך ---> םְ (שתי נקודות מתחת לעיצור), והוא יוצר תנועה של E, כמו בפועל יְדַבּר, שימי לב שהשווא מתחת ליו״ד יוצר תנועה.

שווא בראש המילה הוא תמיד שווא נע, וזאת חשוב לזכור לקראת ההמשך!

שווא נע יכול גם להופיע בתוך המילה, אחרי תנועה ״ארוכה״ --> קמץ (םָ), חולם חסר (םֹ), חולם מלא (םוֹ) וצירי (םֵ).

שווא נח נראה בדיוק אותו הדבר כמו שווא נע ---> םְ, אך הוא חסר תנועה, כמו בשם העצם מִקְלָט, שימי לב שהשווא מתחת לקו״ף אינו יותר תנועה, הפה כמו נתקע.

אז מתי יופיע שווא נח? ---> תמיד בתוך המילה או בסופה, תמיד אחרי תנועה קצרה (פתח, סגול, חיריק או קובוץ)

במקרה שבו מופיעים שני שוואים ברציפות --> הראשון תמיד נח והשני תמיד נע.

כעת, אחרי שהבהרנו את נושא השוואים, נעבור לעסוק בדגשים, ונתחיל בדגש קל.

דגש קל

דגש קל הוא דגש שקשור לאותיות בג״ד כפ״ת, ויש מספר חוקים שבהם חייבים להוסיף אותו לאותיות אלה.

  1. עיצור בג״ד כפ״ת בראש המילה מחייב דגש קל, לדוגמה ---> בִּקּוּר, פְּגִישָה, כַּפָרָה

    2. עיצור בג״ד כפ״ת אחרי שווא נח מחייב דגש קל, לדוגמה --->  מִתְכַּתֵּב, לִשְבֹּר

בדוגמות הללו, בראש המילה יש חיריק --> תנועה קצרה, ולכן אחריה יבוא דגש קל שמחייב דגש באותיות בג״ד כפ״ת.

   3. המקרה השלישי הוא על דרך השלילה: אחרי שווא נע לא יבוא דגש קל באותיות בג״ד כפ״ת.

כלומר, מקרה נפוץ הוא מילה שנפתחת בשווא נע (תמיד נע בראש מילה), ואחרי עיצור בג״ד כפ״ת ללא דגש! לדוגמה --> לְבַלְבֵּל, לְכַלְכֵּל.

עד כאן דגשים קלים, שימי לב עד כמה הדגש הקל קשור לשוואים.

דגש חזק

הדגש החזק אינו קשור כלל לשוואים, אלא לאחד משני המקרים הבאים:

  1. דגש חזק תבניתי - חלק מהבניינים מחייבים דגש בע׳ הפועל (עיצור השורש האמצעי) באופן קבוע, כחלק מהניקוד של הבניין, כלומר כל הוחלט שהבניין ינוקד. הבניינים שמחייבים דגש תבניתי הם פִּעֵּל, פֻּעַּל והִתְפַּעֵּל. כל פועל המשתייך לבניינים אלה מחייב דגש תבניתי. בנוסף, ישנה קבוצה של משקלים בשמות עצם שמחייבים דגש תבניתי (ניתן למצוא רשימה מלאה בגוגל).
  2. דגש חזק משלים - דגש זה מופיע כאשר אחת מאותיות השורש חסרה, והוא כמו ״מצבה״ לזכר האות שנשמטה. רואים זאת יפה בגזרות החסרות: חסרי פ״נ, חסרי פי״צ, וע״ע - הכפולים, אך גם בגזרות נוספות שיש להן נטייה חסרה. בבניין נפעל יש גם דגש משלים בזמן עתיד, ובזמן ציווי, כמו גם בשמות פעולה ושמות פועל. לדוגמה --> המילה הַסָּעָה נגזרה מהושרש נס״ע, ולכן יש דגש משלים לזכר הנו״ן שנשמטה. גם במילה הִפָּתְחוּת יש דגש משלים לזכר אות הבניין שנשמטה, ואף במילה חֻקִּים, שנגזרה מהשורש חק״ק (מלשון לחוקק או חקיקה) יש דגש משלים לזכר אות שורש שנשמטה. כלומר, הדגש החזק המשלים אינו קשור לתורת ההגייה אלא הוא מופיע כפיצוי לאותיות שורש שנשמטו מהמילה.

טוב, זה לא היה קצר במיוחד, אבל עכשיו את יודעת בצורה מקיפה את הסיבות להופעת דגשים, את סוגיה ואת החוקיות שקשורה בהם.

בהצלחה בבחינה!!


עוד שאלות ותשובות

פרסמו שאלה חדשה ונימי יענה

שיעורי וידאו לבגרות בלשון

  • 1

שיעור פרטי עם נימי

רוצה הדרכה ועזרה אישית?

נמרוד (נימי) רונן, הסמכות המקצועית בצוות שלנו, הוא מורה פרטי ללשון שהכין כבר מאות תלמידים לבגרות, בקבוצות ואחד-על-אחד.

לפרטים על שיעורים פרטיים עם נימי או קביעת שיעור לחץ/י כאן