מה זה אומר הפועל ניטה על דרך שלמים ?

היי יעל, תודה רבה לך על השאלה, ואני אנצל זאת כהזדמנות להסביר קצת יותר לעומק על המשמעות של שורש ״שלם״ מול שורש ״חסר.

מה למעשה מאפיין את גזרת השלמים?

בגזרת השלמים, השורשים מורכבים משלוש או ארבע אותיות (מרובעים) וכל אותיות השורש נכתבות ונהגות (כלומר יוצרות הגייה, תזוזה של הפה) בכל המילים שנגזרות מאותו שורש, בין אם הן שמות עצם, שמות פועל, פעלים נטויים וכו.

לדוגמה, ניקח את השורש כת״ב. זהו שורש שלם, וממנו נוצרות אינספור מילים, בכולם יופיעו שלוש האותיות כת״ב.

למשל, כתבתי, מכתב, אכתוב, לכתוב, כיתוב, תכתובת, הכתבה, כתב, להכתיב, להתכתב, כתבן, ועוד ועוד ועוד...

אז מה הם בעצם שורשים שאינם שלמים?

הסיפור קצת מסתבך כשבשפתנו הנהדרת, הלא היא העברית, מתעורר הצורך להשמיט אותיות שורש ממגוון סיבות, המרכזית שבהן (והדבר נתון לוויכוח כמובן) היא הצורך להקל את ההגייה של מילה מסויימת.

ניקח את גזר חסרי האות נו״ן למשל (גזרת חפ״נ), השורשים בגזרה זו ״סובלים״ מצמצום השורש המקורי, כחלק מהצורך להקל את ההגייה. האות הנשמטת היא תמיד האות נו״ן, והיא תמיד האות הראשונה בשורש.

למשל השורש נס״ע ״סובל״ מהשמטה בחלק המילים שנגזרות ממנו, ובחלק לא.

בזמן עבר הנטייה היא ״שלמה״, כלומר אין השמטה: נסעתי, נסענו, נסעו וכו.. לעומת זאת, בזמן עתיד יש השמטה, כגון מחר אסע לטייל, הם יסעו לסיור. התופעה חוזרת גם בזמן ציווי, למשל סע!, סעי! סעו! 

שמות עצם שנגזרים מהשורש נס״ע, גם הם ״סובלים״ בחלק מהשמטה, לדוגמה הסעה, מסע, מסוע ועוד.

כלומר, כדי לזהות את השורש, יש להעבירו לזמן עבר כדי לחשוף את הצורה ״השלמה״. הצורה החסרה  אינה מבטאת את השורש.

סרטון הסבר נוסף: https://www.youtube.com/watch?v=pWrA2vFVE90

העקרון שהראינו כאן בגזרת חפ״נ מופיע באותו אופן גם בגזרת הכפולים (ע״ע), בגזרת חפי״צ, ובגזרות נוספות שיש להן צורות חסרות (למשל נפי״ו ונעו״י).

אך לא בזאת סיימנו, שכן חוץ מגזרות ״שלמות״ וגזרות ״חסרות״, יש בשפתנו גם גזרות ״נחות״. גזרה נחה היא גזרה שבה מתקיים איזון בין השלמים לחסרים. כלומר,בגזרה נחה אות השורש כן נכתבת, אבל אינה נהגית. לגזרות אלה משתייכים שורשים שאחת מאותיות השורש היא אחת מאותיות אהו״י. 

למשל בגזרת נפ״יו, מהשורש יל״ד נגזרות מילים מגוונות שבהן האות יו״ד נחה, או הופכת לוי״ו נחה. לדוגמה: הוליד, נולד, מולדת, תולדה.

בניגוד אליהן, בחלק מהמילים הנגזרות מהשורש יל״ד, האות יו״ד או וי״ו נהגית, ולכן נחשבת על דרך השלמים. למשל: ילדתי, ילודה, הולדות, ילד.

סרטון הסבר נוסף: https://www.youtube.com/watch?v=ACi2eZIZw7k

סרטון הסבר - גזרת נעו״י על דרך השלמים: https://www.youtube.com/watch?v=WqS7YY7tVxo

מקווה שעזרתי, בהצלחה לנו בבחינה!

נימי