בדרך תצורה זו משבצים אותיות שורש לתוך תבנית קבועה שנקראת משקל. האותיות קט״ל מייצגות את מקומן של אותיות השורש במשקל.
ניקח כדוגמה את משקל קטלן. במשקל קטלן אנו משבצים אותיות שורש כדי ליצור שמות במשמעות של תכונה, למשל: שקרן, סקרן, למדן, צעקן ועוד ועוד.
יש הרבה משקלים, וניתן לחלק אותם לקבוצות לפי משמעות. למשל, קבוצה גדולה של משקלים יוצרת מילים במשמעות של בעל מקצוע. לדוגמה משקל מקטיל: מדריך, משקיף, מזכיר, מלביש.
משקל נוסף הוא משקל מתקטל, לדוגמה: מתאגרף, מתנדב.
יש משקלים נוספים, ואתה מוזמן להיכנס לשיעור בנושא אצלנו באתר. כדי להיכנס לשיעור לחץ כאן.
2. דרך תצורה שנקראת בסיס + צורן סופי
בדרך תצורה זו אנו מוסיפים למילה סיומת שנקראת צורן. הסיומת היא קבועה והיא יוצרת משמעות חדשה למילה.
לדוגמה ניקח את הצורן םוֹן: לסיומת הזו, כשהיא נוספת למילה, יש משמעות של הקטנה. לדוגמה: ילד + ון = ילדון.
כלומר הוספנו סיומת םוֹן למילה ילד כדי ליצור הקטנה, ילד קטן.
לצורן םוֹן יש משמעויות נוספות, למשל אוספים: שיר + ון = שירון, אוסף שירים. חידה + ון = חידון, אוסף חידות.
מפורטים פה כל הצורנים שצריך לדעת לבחינה:
םָן - צורן במשמעות של בעל מקצוע או תכונה, לדוגמה: תכסיסן (תכסיס+ן) או תחזוקן (תחזוקה + ן) םַאי - צורן במשמעות של בעל מקצוע, לדוגמה: ספורטאי, מנופאי, עיתונאי, חשמלאי. םוּת - צורן במשמעות של מושגים או מקצועות, לדוגמה: ידידות, אלימות, קלדנות, עיתנאות, מסעדנות. םִית - צורן במשמעות של הקטנה, מכשירים ועוד, לדוגמה: כפית (כף קטנה), דיבורית (מכשיר דיבור). םִיָּה - צורן במשמעות של מקומות, מכשירים, מאכלים ועוד, לדוגמה: מעדניה, קצביה, מלחיה (מלח +יה), נקניקיה. םִי - צורן שיוצר שמות תואר. לדוגמה: עולמי, רגעי, ציוני, חברי, שטחי.
פרסום תגובה (לא תשובה לשאלה)