נשוא מודאלי!
בכל שפה יש משפטים שמטרתם היא הנחיה לקורא.
לפעמים, מטרת המשפט היא ליצור פקודה ברורה ותמציתית, למשל: אסור לרוץ במסדרונות!
במקרים אחרים, משפט הנחיה עוזר לכותב להביע עמדה ולהניע את הקורא לפעולה.
למשל: כדאי לחשוב שוב על מטרתו האמיתית של החינוך הבית ספרי.
במשפטים כאלה הרעיון המובע יותר מורכב, ולכן גם המשפט יתארך.
כך או כך, החלוקה לנושא ונשוא במשפטים אלה היא ברורה!
מילת ההנחיה = נשוא!
מילות הנחיה נפוצות --> כדאי, צריך, מוטב, חובה, אסור, אין, יש, עדיף, אפשר.
שם הפועל שמופיע אחריה = נושא!
שמות פועל נפוצים ---> לדבר, לחשוב, להבין, ללמוד, לקחת, לדעת, לתת... ובעצם כל שם פועל בעברית!
במשפט ״אסור לרוץ במסדרונות״ ---> אסור = נשוא, לרוץ = נושא.
אם שכחנו את החלוקה, תמיד אפשר לשבץ אוגד דמיוני, שיעזור לנו.
הריצה היא אסורה ---> ואז הריצה = נושא, אסורה = נשוא.
(לפעמים יותר קל לזכור שלפני האוגד יבוא נושא ואחריו נשוא).
בהצלחה!!
נמרוד
פרסום תגובה (לא תשובה לשאלה)