היי שלמה, תודה על השאלה.
שאלה ממש מקורית, מהיכן היא לקוחה?
אני לא חושב שנתקלתי אי פעם בנושא הדו משמעות של הצורן הסופי (נטייה וגזירה), אולי בלימודי שפה גבוהים יותר באקדמיה. חשוב לציין שבבחינת הבגרות יש התייחסות לצורן גזירהו נטייה, אך טרם ראיתי שאלה מסוג זה.
וכעת לתשובה!
אתחיל מהסוף: המילה היוצאת דופן היא דעתן.
יש פה בעצם דו משמעות, מכיוון שהמילה ״דעתן״ יכולה להיות שייכות של נקבות (ואז צורן נטייה), או שם עצם (ואז צורן גזירה).
כדי להמחיש, ארשום לך פה שני משפטים שונים:
- המפקד היה אדם דעתן. ---> צורן גזירה, מהצורן xן שמתאר תכונות (למשל, תכסיסן, מפסידן.. ועוד.)
- המפקד שינה את דעתן של החיילות. ---> צורן נטייה במקרה זה, כי הסיומת היא בעצם שייכות = הדעה שלהן.
נראה שבמילים ״תפאורן״ ו-״הרפתקן״ אין את כפל משמעות זה. שתי מילים אלה הן שמות עצם, ללא אופציה לשייכות.
מקווה שעזרתי,
ישר כוח!
נימי
פרסום תגובה (לא תשובה לשאלה)